לאהוב ולקבל את השקרים שלנו - שיטת העבודה של ביירון קייטי 

שיטת ה"העבודה" של ביירון קייטי הינה שיטה רוחנית רבת עוצמה המאפשרת לנו לחקור ולהשתחרר מדפוסי מחשבה אישיים של שנים ומדפוסי מחשבה תרבותיים של אלפי שנים. השיטה מורכבת מארבע שאלות ומהיפוך דרכם אנו חוקרים כל מחשבה הגורמת לנו סבל,כאב,מתח או חסימה כלשהי בחיינו.
"העבודה" בנוייה על התובנה הפשוטה שביירון קייטי גילתה : כל הסבל ( לא חלק מהסבל או רובו אלא כולו !!) הנגרם לנו בחיים מקורו במחשבות שמתווכחת עם המציאות, כלומר מחשבות שרוצות שהמציאות תהיה אחרת מכפי שהיא.

לפי שיטתה של ביירון קייטי , לפני שאנחנו מתחילים להבין למה אנחנו משקרים, בואו נראה שהשקר הוא תופעה אוניברסלית, שאין אדם שלא שיקר בצורה זו או אחרת. לכן אם לא נפגוש את השקר מעמדה שיפוטית מוסרית ביקורתית אולי נוכל להשתחרר מכל הדעות הקדומות שיש לנו כלפי שקרים, ואז נוכל להתבונן בהם באמת - כפי שהם.

ניקח לדוגמא את המחשבה "אנשים לא אמורים לשקר" , מחשבה זו היא דוגמא לדפוס מחשבה תרבותי, שהנחילה לנו התרבות שלנו במשך מאות ואלפי שנים. בואו נחקור מחשבה זו בעזרת 4 השאלות של שיטת "העבודה":
הדיאלוג הוא סימולציה בין אדם המחזיק באמונה "אנשים לא אמורים לשקר" לבין מטפל בשיטת "העבודה" ששואל אותו שאלות.


אנשים לא אמורים לשקר

האם זאת אמת?

כן, בוודאי, לשקר זה דבר רע ולא מוסרי ובוודאי לא רוחני.

ומה המציאות של הדבר , האם אנשים משקרים ?

כן.

כלומר המחשבה הזאת היא מחשבה שמתווכחת עם המציאות ורוצה שהמציאות תהיה שונה מכפי שהיא.

כן

האם אתה יכול לדעת בוודאות שזאת האמת שאנשים לא אמורים לשקר

כן, כך צריך העולם להיראות - ללא שקר

האם אתה יכול לדעת בוודאות שלטווח הארוך, השקר שנאמר לא יועיל להתפתחות של אותו אדם שאמר אותו.

לא

כלומר אינך יודע את העתיד ?

לא

ואינך יודע יותר מאלוהים (מהמציאות) מה נכון ומה לא נכון?

לא

ואיך אתה מגיב כשאתה מאמין למחשבה הזו שאנשים לא אמורים לשקר?

אני מרגיש תסכול רב, אני חושב שהעולם הוא לא מקום טוב לחיות בו, שאנשים הם חסרי אחריות.

איך אתה מתייחס למישהו שמשקר לך?

בכעס,בבוז, אני מתרחק ממנו.

מה הרווח הסמוי שלך בלהחזיק מחשבה כמו "אנשים לא אמורים לשקר"

הרווח הסמוי שלי הוא שאני מרגיש עליונות עליהם, וכמו כן שאני מתעסק במה הם אמורים או לא אמורים לעשות ובמה הם בסדר או לא אז זה סוג של מנגנון בעזרתו אני חוסך מעצמי להסתכל על עצמי ומה לא בסדר איתי.

אז האם המחשבה שאנשים לא אמורים לשקר מביאה לך אושר או מתח?

מתח, הרבה מתח.

האם אתה יכול לחשוב על סיבה טובה להפסיק להאמין למחשבה שאנשים לא אמורים לשקר, ואני לא מבקש ממך להפסיק להאמין לה

כן, לא אחווה כל כך הרבה מתח ובדידות

דמיין, שמישהו לחץ לך על כפתור בראש ואינך יכול לחשוב את המחשבה הזו יותר. מי תהיה בלי המחשבה הזו כאשר אנשים משקרים לך בפרצוף?
הרבה יותר רגוע, ללא ציפיות, ללא האשמות, ללא הרגשה שאני יותר טוב והם פחות טובים.

ואיך תתייחס אל אנשים שמשקרים לך בלי המחשבה הזו?

אני אקשיב להם, אני אראה שבסיטואציה דומה יכול להיות שגם אני הייתי משקר, אני לא אדחה אותם בגלל השקר. אנסה לזהות מה הכאב שהוביל אותם אל השקר הזה.

אז הפוך את המחשבה בשלושה אופנים שונים:

1. אנשים כן אמורים לשקר

ברוך הבא לכדור הארץ, כאן , בעולם הזה אנשים משקרים, איך אני יודע שאנשים אמורים לשקר - הם משקרים.

2. אני לא אמור לשקר לאחרים
מצא שלושה אופנים שבהם אתה משקר לאחרים
א. אני לא חושף את רגשותיי האמיתיים
ב. אני נמנע מלהגיד כל מה שיש לי להגיד
ג. אני מתכווץ לא מבטא את כל הפוטנציאל שלי בנוכחות אחרים

3. אני לא אמור לשקר לעצמי
באיזה אופנים אתה משקר לעצמך
א. כאשר רואה את עצמי כמוסרי ודובר אמת כשבפועל זה לא תמיד נכון
ב. כאשר אני חושב שאני יודע מה נכון ומה לא נכון בעולם הזה למרות שהידע שלי מאד מוגבל.
ג. כאשר אני חושב שאנשים לא אמורים לשקר - אני משקר לעצמי כי זו לא המציאות.
ד. כאשר אני נוהג בבוז באנשים משקרים, אני נוהג בניגוד לאמת האותנטית שלי שאוהבת כל אדם.

אז לפני שאנחנו מנסים לשנות אחרים - בוא ננסה לשנות את עצמנו. אם זה כל כך קל לא לשקר אולי תתחיל בעצמך? ואולי אם תצליח תרצה לשתף אחרים כיצד עשית את זה.

העבודה של ביירון קייטי מחזירה אותנו מהמקום של לשפוט אחרים אל התבוננות בעצמנו, אל המקום היחיד בו אנו באמת מסוגלים להשתנות. ע"פ קייטי כל העולם הוא השלכה של מחשבותינו לכן התיקון היחידי יכול להעשות קודם כל בעולם המחשבה. כשאני חושב שמשהו לא בסדר בעולם - אז זאת השלכה של ההפך הגמור - משהו לא בסדר בעצמי.
זה לא שהעבודה של קייטי אומרת שזה בסדר לשקר , היא פשוט מביאה אותנו למודעות שההשלכות של השיפוטים שלנו על השקר יכולות להיות גרועות הרבה יותר מהשקר עצמו,ושאם אנו מקבלים את האדם המשקר ללא שיפוט אולי זה יהיה הצעד הראשון עבורו ועבורי לצאת משקר אל אמת.

הרי מדוע אנו משקרים - כי אנו פוחדים שלא יקבלו אותנו כפי שאנו באמת. כדי לקבל מישהו כרגע עלי לקבל אותו בדיוק כפי שהוא ברגע זה ומי אנו באמת ברגע זה - אנו שקרנים, כלומר הצעד הראשון בדרך המובילה להעלמות של תופעת השקר מהעולם - היא קבלה מוחלטת ולא שיפוטית של השקר - רק אז , זה שמשקר ורואה שהוא לא נשפט על השקר מתחיל לרכוש אמון בחברה ובעצמו ואז מתחיל להבין שאפשרי לקבל אותו כמו שהוא ואז יורדת באופן ספונטני המוטיבציה שלו לשקר !!

זה המעגל השלילי : אדם משקר - אנו מבקרים אותו על כך - אותו אדם חש דחוי ופגום - הוא משקר עוד יותר כדי להסוות על מה שהוא תופס כפגום בו.

זה המעגל החיובי: אדם משקר - אנו מתייחסים לכך בהבנה מלאה ואותנטית מתוך הראייה שכל כך הרבה פעמים אנו היינו במצב שאמרנו שקר , אין שיפוט וביקורת - אותו האדם מרגיש שאנו אכן מקבלים אותו בשלמותו כולל השקרים שלו - דימוי עצמי ואמון עולים - צורך מופחת לשקר.



מה הקו הדק בין "שקר לבן" שנועד על מנת למנוע מבוכה ואפילו על מנת שלא לפגוע באחר, לבין שקר בעייתי, בלתי לגיטימי ולא מוסרי ?

מבחינתי המבחן הוא מבחן המניע לשקר. אם המניע הוא כוח ושליטה או מניפולציה מכל סוג שהוא אזי השקר הוא "בעייתי" כאשר "בעייתי" הוא במובן - גורם סבל,כאב או מתח לעצמי.
מתי אנחנו מתחילים לשקר - איך ילדים לומדים לשקר - האם מדובר במשהו אדפטיבי וחיוני להתפתחות התקינה של הילד ?

ילד לומד לשקר רק דרך modeling הוא רואה וחי את השקרים של עולם המבוגרים שמסביבו וזה גם מה שהוא הופך להיות. לכן הדרך היחידה ללמד ילד לא לשקר היא להיות הורה לא משקר, והורה שמסוגל לקבל את ילדו כפי שהוא , בטוטאליות.